מאת: ניב רפאלי, "עולם אחר"

כמה נקודות ציון, הן חובה למבקר בברזיל. אך בשנים האחרונות יש תופעה של ביקור בעקבות הסרטים. רבים התיירים שמגיעים לברזיל ומעוניינים דווקא לטייל בסמטאות הקשוחות שהיוו השראה לסרט המופתי "עיר האלוהים" ויש לא מעטים שמעוניינים לצאת אל שדות הקפה האינסופיים שהיוו השראה לטלנובלה המצליחה "טרה נוסטרה".

ברזיל היא מדינת האור והשמחה של דרום אמריקה. לקצב מצהלות הסמבה רוקדים תיירים רבים בבתי הקפה והמועדונים במדינה ומתערים בחיי הלילה של ברזיל. אחת התקופות התיירותיות ביותר בשנה בברזיל, היא תקופת הקרנבל, שמתרחשת מידי שנה בחודש פברואר. הקרנבל מהווה את אחת מנקודות השיא של הקהילה הלטינית בכל היבשת.

"סלבדור דה באהיה", ידוע יותר בתור האפריקה של ברזיל. סלבדור היא בירת מחוז באהיה וממוקמת בצפון מזרח ברזיל. יש לה מורשת היסטורית מרתקת ואפשר לראות בה את המפגש בין התרבות, האירופאית של הכובשים לבין התרבות האפריקאית שהביאו עימם העבדים. את הקסם הייחודי שלה אפשר לתפוס ב"פלורינו" שברובע העתיק שם, כדאי לטייל בין סמטאות מקסימות ומבנים וכנסיות הבנויים בסגנון הקולוניאלי. בעיר יש גם את הנמל הגדול, השוק המפורסם והעיר התחתית שמהווים מוקד משיכה תיירותי נוסף.

 
אחד מהמופעים המבוקשים ביותר לצפייה בעיר הוא מופע פולקלור : Solar do Unhao. מופע שמתקיים בבית יפיפה מהמאה ה-18 (Casa Grande) שהיה למעשה קפלה ו"בית עבדים". המופע כולל בתוכו את אבני היסוד של התרבות האפרו-ברזילאית במחוז באהיה (כמו לדוגמה מופע קפוארה).

למי שאוהב את המוזיקה הלטינית , אז הערים רסיפה ואולינדה הן הכתובת. רסיפה, היא בירתה של מדינת "פרנא- מבוקו" השוכנת בקצה המזרחי של ברזיל. זו עיר גדולה עם חופים רבים וכנסיות יפהפיות. בעיר יש אווירת קרנבל תמידית האוחזת בתושבים. אולינדה, היא אחת הערים הקולוניאליות השמורות ביותר במדינה סמוכה רק מספר שעות מועט מרסיפה, היא משקיפה על האוקינוס האטלנטי. ומפורסמת במספר הרב של בתי ספר לסמבה ואט אט היא הופכת להיות אחת מבמות הסמבה המובילות בברזיל.

בעיר מנאוס,  יש את ארמון Rio Ngoro, מוזיאון האינדיאני שבו אפשר לראות עבודות אומנות אינדיאניות מסורתיות המספרות את סיפורם של האינדיינים בברזיל, תיאטרון האמזונס שהוקם ב-1896, ואת הנמל הצף המיוחד של מאנאוס . צמוד לשם יש ג'ונגל מדהים בו מתקיים מה שידוע בתור "מפגש הנהרות" ריו ננגרו וסוליאמוס. שני הנהרות צבעים שונים והם זורמים יחד לאורך מספר קילומטרים מבלי שמימיהם מתערבבים. צבעו של הסוליאמוס נחשב לנהר הלבן שכן זורמים בו מי השלגים המופשרים מהרי האנדים. ואילו צבעו של ריו נגרו נקרא הנהר השחור שכן נהר זה עובר על פני הקרקע סוחף איתו את האדמה.

מפלי האיגוואסו הם מהמפלים המרהיבים ביותר בעולם שמשמעות שמם הוא למעשה "מים גדולים" בשפת הגוארנה. זו קבוצה של 275 מפלים המגיעים עד גובה של 70 מטרים אלו נמצאים בסמוך לגבול ברזיל, פארגוואי וארגנטינה.

את ריו דה ז'נרו כדאי לשמור לסוף הטיול ברזיל. העיר בנויה סמוך לחוף מפרץ המוקף בהרים שמכוסים בצמחייה ירוקה ובעלי חיים. יש אינסוף אתרים מיוחדים בעיר. מסיור בגנים הבוטניים שממוקמים בליבה של ריו ונראים כנווה מדבר במרכז המטרופלין. או הר הקרוקובדו המפורסם שבפסגתו של ההר, שגבוהו מתנשא ל710 מטרים, ניצב פיסלו האדיר של ישו "כמשקיף על העיר כולה". ההר מהווה נק' תצפית נהדרת לעיר כולה.  לחובבי הכדורגל, הספורט הלאומי של בברזיל, חובה לבקר באיצטדיון המארקנה הגדול והמפורסם בעולם.

בתקופת הקרנבל מומלץ לבקר ב"מצעד המנצחות", המופע המהווה את גולת הכותרת של המצעד כולו. באותו יום, צועדים משתתפים, ממיטב בתי הספר לסמבה במדינה, ומציגים פירות של עבודה של שנה שלמה. הרקדנים מכינים את התלבושות בעצמן פרי עיצובן המקורי ורוקדים במיטב הסגנונות השונים עליהם עמלו והתכוננו לאורך כל השנה.

 
ריו היא עיר קסומה אקזוטית ושמחה בלב אחת המדינות המיוחדות והיפות ביותר בעולם. הקרנבל התוסס, האווירה המיתרנית, הלבוש הצבעוני, האופי החם של התושבים, והפסיפס האנושי של צבעים וגוונים מכל הסוגים יוצרים מרקם עשיר של מדינה שהביקור בה מזמן חוויה תיירותית יוצאת מגדרה, שונה ומיוחדת שתשאיר במטייל עוד טעם רב של עוד חודשים אחרי הביקור.